1. ארגון מאוחד של יוצאי רומניה  בישראל  (א.מ.י.ר) נוסד בשנת 2002 במטרה להקים מוזיאון ליהדות רומניה. תחילה נבדקו האפשרויות להקימו בתל אביב.  לפני שלוש שנים, שונה הקונספט של המוזיאון והוחלט בראש פינה, סמל לעליה הראשונה- החקלאית, שאפיינה את העולים מרומניה.

2. מעטים הם אלה שמכירים את תולדות יהודי רומניה לעומק, ולפיכך הדימוי שיש על יהודי רומניה הוא בדרך כלל מוטעה, חלקי ולעיתים אף מעוות.

אנחנו משוכנעים אפוא שהקמת המוזיאון הנה חובה היסטורית!

3. המוזיאון יציג את תולדות יהודי רומניה כחלק  מההיסטוריה הכללית ומתולדות העם היהודי, והוא  מיועד למבקרים צעירים ומבוגרים מהארץ, מרומניה ומארצות אחרות.

בכל הקשור בהקמת המוזיאון אנו פועלים במקביל בהקמת מבנה המוזיאון  ובהקמת המוזיאון הוירטואלי. א.מ.י.ר בשיתוף עם המועצה המקומית ראש פינה, קרן קאריטאטה והפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, החל בתהליך הקשור בהקמת המבנה. הקמת אתר המוזיאון יסייע באיסוף חומר ויפעל כמוזיאון וירטואלי לפני שהבניין והתצוגה יהיו פתוחים לקהל.

4. במוזיאון יושם דגש על המאפיינים הבולטים של יהדות רומניה ובהם:

א. ראשוניות העליה מרומניה

העליה מרומניה החלה עוד בתקופה הטרום הרצליאנית וקראה להתיישבות חקלאית בארץ ישראל. הרעיון נולד לפני כ-150 שנה, והמשיך ב-1881 עם קונגרס פוקשאני, הקונגרס הציוני הראשון, ועם  הקמת היישובים החקלאיים בראש פינה ובזיכרון יעקב. חשוב להדגיש כי ראשוניות העליה מרומניה באה לידי ביטוי במובן הכרונולוגי, הכמותי והאיכותי.

ב. הצלת יהודי רומניה וההתנגדות הרוחנית

ההתנגדות  הרוחנית בימי השואה באה לידי ביטוי בין היתר בפעילותם של מנהיגי הקהילה ובהם וילהלם פילדרמן, הרב הראשי אלכסנדר שפרן, א.ל. זיסו ומישו בנבנישתי. מנהיגים אלה, אשר פעלו בחוכמה ובגבורה בתנאים נוראיים תחת שלטון אנטונסקו, הצליחו לזכות בתמיכתם של אישים דמוקרטיים ובהם המלכה האם אלנה, ולהציל יותר ממחצית מיהודי רומניה. בימי השלטון הקומוניסטי, היה זה הפרגמטיזם של הרב הראשי משה רוזן שסייע למרבית יהודי רומניה לעלות לישראל, בנסיבות שעדיין כיום, אינן ידועות במלואן.

ג. לחיות יחד ספרדים ואשכנזים

 דוגמה מובהקת לכך שיהודי רומניה הספרדים והאשכנזים חיו יחד בהרמוניה, היא העובדה שהרב האשכנזי יצחק נמירוב  נבחר תחילה לרבה הראשי של יאשי, שש שנים מאוחר יותר לרבה הראשי של הקהילה הספרדית בבוקרשט, וכעבור שמונה שנים לרב הראשי של יהודי  רומניה.

ד. “הפרדוכס הרומני”

מה שמאפיין את יהודי רומניה היא העובדה שלמרות החקיקה האנטי יהודית ומשטרים אנטישמיים, נמשכה הגירה גדולה של היהודים מהארצות השכנות אליה.

ה. יהודי רומניה עלו לארץ ישראל על מנת להשתקע בה, לעבוד בה ולתרום בכל תחומי החיים. גם לאחר קום המדינה, יהודי רומניה לא ראו במדינת ישראל תחנת מעבר, וברובם הגדול קשרו את גורלם לקיומה.

במסגרת ההכנות להקמת המוזיאון אנו מזמינים את הציבור לדיון בסוגיות אלה ואחרות, ואנו מאמינים שיחד נצליח לאסוף, לתעד, להציג ולהאיר פרקים מרכזיים בחיי היהודים ברומניה ובחיי יהודי רומניה בישראל.

ריצ’רד ערמון,

יו”ר ועדת מוזיאון יהדות רומניה על שם משה נתיב בראש פינה

 

 

 

 

 

ארגון מאוחד של יוצאי רומניה  בישראל  (א.מ.י.ר) נוסד ב- 2002, והקמת  מוזיאון ליהדות רומניה היא אחת המטרות החשובות שהציב לעצמו. יוזמי המהלך היו חברי הארגון ובמיוחד משה נתיב (יו”ר א.מ.י.ר), מנחם אריאב (לשעבר ראש עירית נצרת עילית), יצחק ארצי ז”ל (חבר כנסת) ומשה נגור (יו”ר האגודה לידידות ישראל-רומניה).

תחילה חשבו להקים את המוזיאון בתל אביב, אולם לפני שלוש שנים  הוחלט להקימו בראש פינה, סמל לעלייה הראשונה מרומניה.

בשלב ראשון נוצר שיתוף פעולה בין א.מ.י.ר לבין המועצה המקומית ראש פינה במטרה להקים מבנה למוזיאון יהדות רומניה לצד המבואה לאתר השחזור של ראש פינה. על פי התכנון, המבקרים באתר השחזור יעברו דרך המוזיאון והמבואה.

אחרי תקופה ארוכה של משא ומתן נחתם הסכם שיתוף הפעולה בין א.מ.י.ר  (מיכה חריש,  יושב ראש, לשעבר שר המסחר והתעשייה ויליד טימישוארה)  לבין הרשות המקומית ראש פינה (אביהוד רסקי, ראש המועצה המקומית ראש פינה, ודור ששי למשפחה מרומניה).

מכוחו של הסכם זה קיבלה א.מ.י.ר את הזכויות לבניית המוזיאון.

הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (ובראשה, ד”ר אאורל ויינר, חבר הפרלמנט הרומני)  וקרו קאריטטה הצטרפו לפרויקט כשותפים והבטיחו לממן את הקמת המוזיאון. מקור המימון, במימוש רכוש שהיה  שייך לקהילה היהודית ברומניה, ואשר הוחזר על ידי ממשלת רומניה.

 בכך נוצר הסכם בין שלושה שותפים:

א. ארגון א.מ.י.ר המייצג את יהודי רומניה בישראל

ב.  המועצה המקומית ראש פינה

ג. הנציגים של יהודי רומניה ברומניה

דו”ח פעילות

1. הקמת מבנה המוזיאון

הסתיים המכרז לבחירת האדריכלים להקמת מבנה המוזיאון.  המכרז אורגן על ידי עמותת האדריכלים בישראל ולקחו בו חלק עשרים וארבעה משרדים ובהם אדריכלים צעירים ואדריכלים מפורסמים בארץ ובעולם.

השלבים הבאים הם:

- החלטה יחד עם הרשות המקומית ראש פינה על התוכניות לבניה.

- קבלת אישורים לבניה (תהליך מורכב בהתחשב בעובדה שמדובר

      באתר שחזור, תחום  בו חוקי הבנייה נוקשים ביותר.)

- במקרה הטוב נקבל את האישורים ונוכל להתחיל בבניה בסוף 2012.

2. הפרוגרמה של המוזיאון

אוצרת המוזיאון, ד”ר נטליה ברגר (בעלת ניסיון בתחום המוזיאולוגיה, וממוצא רומני) כתבה את הפרוגרמה של המוזיאון. היועץ המדעי הוא ד”ר רפי ואגו (מרצה באוניברסיטת תל אביב, וממוצא רומני).

הפרוגרמה של המוזיאון והתוכניות האדריכליות שהוכנו עבור התחרות

יוצגו בפני הקהל.

3.  המבוא

במבוא הוצג הבסיס לקביעת המאפיינים של יהודי רומניה אשר ישמשו כנושאים עיקריים שיוצגו במוזיאון.

4. כנסים בנושא תולדות יהודי רומניה

במסגרת הפעילות להקמת המוזיאון,  אנחנו יוזמים ארגון של כנסים העוסקים בנושאים בהם אנחנו מבקשים לעסוק במוזיאון.

במסגרת זו ארגנו ב-16 ביוני 2011  את הכנס הראשון שבנושא: “השואה ברומניה - בין ייצוג מוזיאלי להוראה בבתי ספר”. הכנס אורגן בשיתוף עם מכון תרבות רומניה בתל אביב, ולקחו בו חלק מרצים מישראל, מרומניה ומארצות הברית.

ב-8 בנובמבר אנו מארגנים בראש פינה שולחן עגול בנושא: “ראשוניות העלייה מרומניה – מאה ושלושים שנה לייסוד ראש פינה” .

בחודש מרץ 2011 נערך באוניברסיטת בן גוריון בנגב כנס בנושא: אני רומני: ציר בוקרשט – תל אביב “, וב-6- 7  בנובמבר יתקיים באוניברסיטת תל אביב  כנס בנושא: “תולדות יהודי רומניה במאה העשרים: מיתוס ומציאות”

5. המוזיאון הווירטואלי

היות ותהליך בניית המוזיאון הנו תהליך ארוך, אנחנו מתכוונים להתחיל באיסוף החומר עבור המוזיאון,  ובמקביל נשתדל להקים בהקדם האפשרי את אתר המוזיאון,  ואת המוזיאון הוירטואלי.

6. איסוף החומר עבור המוזיאון

בתחילת השנה הבאה אנחנו מתכוונים להתחיל באיסוף חומרים עבור המוזיאון. אנו נאסוף חומר ממוסדות ומאנשים פרטיים בארץ, ברומניה ובעולם.  מוסדות שונים בארץ ובעולם הבטיחו להעביר אלינו חומרים היסטוריים הקשורים לתולדות יהודי רומניה, ואנו מתכננים לפנות לציבור הרחב באמצעות העיתונות והארגונים השונים של יהודי רומניה, בבקשה למסור למוזיאון תצלומים, מסמכים ופריטים הקשורים ביהודי רומניה.

7. פעילויות המתוכננות לעתיד הקרוב

א. הקמת אתר אינטרנט למוזיאון, באמצעותו נוכל לאסוף חומרים עבור המוזיאון ולקיים דיון בכל הקשור בנושאים בהם יעסוק המוזיאון .

ב. דיון בנושא בחירת שם למוזיאון – שיבטא את מהותו .

ג. מחקרים בנושאים בהם נעסוק במוזיאון

ד. הכנת חוברת על המוזיאון בהקמה  בשיתוף עם המועצה המקומית ראש פינה.

ה. כדי שנוכל לבצע תוכניות אלה, נקים תשתית ארגונית  שתפעל בפיקוח ועדת המוזיאון וארגון א.מ.י.ר.

ועדת מוזיאון יהדות רומניה על שם משה נתיב בראש פינה

ריצ’רד ערמון, יו”ר

משה נגור

לידיה אלרון

אלי שחר

ד”ר נטליה ברגר, אוצרת המוזיאון